כל מה שרצית לדעת על סיקור מות סטלין ב"על המשמר":
מות סטלין זכה לסיקור נרחב ב"על המשמר", ביטאונה של מפ"ם, תוך הדגשת האבל הכבד על האובדן.
בתחילת מרץ 1953 הגיעו הידיעות על גסיסתו של מנהיג ברית המועצות, יוסיף ויסריונוביץ' סטלין.
ב-5 במרץ מת סטלין.
בעודו על ערש דווי ולאחר מכן, עם היוודע מותו, היה הסיקור החדשותי במערב עוין לסטלין והזכיר את עריצותו ואת רצחנותו.
שונים היו פני הדברים בשמאל, בעולם ובישראל, אשר מותו של סטלין עורר בו תחושה של אבל כבד ואובדן.
בארץ היו שותפים לאבל לא רק אנשי מק"י, נאמניה המסורתיים של מוסקבה, אלא אף אנשי מפ"ם הציונית (שהפכה לימים לחלק ממפלגות המערך ומרצ).
על אף ביקורת מסוימות על מדיניות ברית המועצות, בפרט על יחסה לציונות, עדיין ראו אנשי מפ"ם אותה ואת מנהיגיה כמשואה למה שכינו "העולם המתקדם" ותמיכתו בעניינים ציוניים בעבר.
עם מותו זכה סטלין לסופרלטיבים מופלגים בביטאון מפ"ם, "על המשמר", והושמעו ביטויי צער וכאב על הסתלקותו.
ביטויי הצער על מות סטלין הושמעו על אף שרצחנותו לא הייתה בגדר סוד (למרות שהיקפה המלא התגלה רק לאחר מותו) ועל אף שרבים במערב היו משוכנעים, אז והיום, שסטלין, שזמן קצר קודם לכן יזם את משפט הרופאים, עמד לפני מותו להמיט פורענות גדולה על יהדות ברית המועצות.
התנערותו של העולם הקומוניסטי ממורשת סטלין, שבאה לידי ביטוי רב עוצמה בנאום הסודי של ניקיטה חרושצ'וב ומשפט ההיסטוריה, הביאו את מנהיגי מפ"ם אז להביע לימים חרטה על היחס המעריץ לסטלין.
בימין מוזכר עד היום בלעג הסיקור של מות סטלין, כפי שבא לידי ביטוי ב"על המשמר".