כל מה שרצית לדעת על שנאת זרים:
שנאת זרים, (או קסנופוביה בתעתיק אותיות וזנופוביה בתעתיק הגאים מהמונח האנגלי Xenophobia.
מקורו ביוונית: ξενοφοβια – פחד מהזר או מהמוזר.
) היא יחס עוין מצד חברי קבוצה מסוימת – חברה, תרבות – אל חברי קבוצות אחרות, רק בשל היותם נבדלים.
המילה קסנופוביה משמשת לתיאור פחד או סלידה מזרים.
גזענות מתוארת לעתים בכלליות כצורה של קסנופוביה, כמו גם דעות קדומות אחרות (למשל הומופוביה).
המונח קסנופוב משמש לעתים קרובות כגנאי לאדם שמתאפיין בגזענות, בדלנות ולאומנות.
שנאת זרים שכיחה מאוד, ובעבר הניחו כי זו תופעה אוניברסלית, ובכל קבוצה תהיה בכל עת עמדה שלילית לזרים.
בדרך-כלל אין היא ביטוי לסטייה אצל חברים בודדים בקבוצה, אלא לעמדה האמפיינת את רוב חברי הקבוצה.
עם זאת, לרוב שנאת זרים אינה תופעה פתולוגית.
התופעה מרכזית בתחום הפסיכולוגיה הפוליטית בעיקר משום שמחויבות אזרחים לערכים דמוקרטיים, ביניהם השוויון בין בני אדם אינה עולה בקנה אחד עם הנטייה להפלות ולהוקיע מיעוטים.
דרושה הבנה מקיפה של התופעה על מנת לשפר את היציבות הפוליטית.
ההבדלה בין "אנחנו" ל"הם" נשענת על מגוון רחב של הבדלים המהווים בסיס לשנאה: גזע, לאום, נטייה מינית, רמת השכלה, עמדות פוליטיות, תרבות, דת ועוד.
הסבר סוציולוגי לשנאת זרים יוצא מן ההנחה, כי זוהי עמדה המושרשת בקבוצה, הנורמות של הקבוצה מגדירות כיצד יש להתייחס לזר, בן קבוצה אחרת.
ההבחנה בין "אנחנו" לבין "הם" היא הבחנה יסודית בקבוצות רבות, וידועות חברות לא מעטות המצמצמות את הגדרת "בן-אדם" לחבריהן בלבד.
הווה אומר, שנאת זרים אינה סימן לקשיים פסיכולוגיים, אלא להפך: הסתגלות לנורמה קבוצתית הרווחת בקבוצה.