כל מה שרצית לדעת על שווארמה:
שווארמה הוא מאכל בשרי מזרח-תיכוני, העשוי בעיקר מנתחי בשר מסוגים שונים: בשר כבש, הודו, עוף, בקר ובגרסה היוונית – בשר חזיר.
לראש השווארמה נהוג להוסיף נתחי שומן.
הנתחים מולבשים על מוט מתכת, המסתובב לאיטו ליד מקור חום, כך שהבשר מתבשל לאט ולאורך זמן.
כיום נהוג להשתמש בלוחות גריל המובערים בגז בישול, אך לעתים נעשה שימוש גם במדפים הנושאים גחלים, או בגריל חשמלי.
כאשר נחתכים נתחים מן השווארמה לצורך אכילה, ממשיכים יתר הנתחים להתבשל.
השווארמה היא מזון מהיר, ונאכלת לרוב במזללות המיועדות לכך ("שווארמיות" בעגה).
בעת הכנת השווארמה לאכילה נחתכות מן הגוש רצועות בשר דקות וקטנות באמצעות סכין חדה או מסור חשמלי, ומתובלות בתבלינים שונים, כגון כורכום, הל, אגוז מוסקט וכמון.
השווארמה נאכלת לרוב בפיתה, בבגט או בלאפה, אך לעתים גם בצלחת.
מקובל לצרף לשווארמה מגוון תוספות, לפי טעמו של הסועד: חמוצים, מיני סלטים של ירקות, טחינה, חומוס, סחוג, עמבה, צ'יפס וקטשופ.
"שווארמה" משמש גם לכינוי לכל בשר (לרוב בשר בקר או כבש) החתוך לרצועות דקות וצרות, בדומה לשווארמה הנמכרת במזללות.
כך נוצרה, במקביל לשווארמה המסורתית, "שווארמה ביתית" שאינה מצריכה ציוד ייעודי להכנת שווארמה.
מוצאה של השווארמה הוא מן המטבח הטורקי, שם היא נקראת "דונר" (Döner) וביוון "גירוס" (Γύρος), שני שמות אלה מעידים על סיבוב.
גם השם שווארמה מקורו בשפה הטורקית, והוא הצורה הערבית של המילה çevirme (צ'ווירמה – סיבוב או להסתובב).
אם כי כיום משתמשים במילה זו בטורקיה עבור חיה שלמה משופדת מעל אש.
ניתן למצוא שווארמה בכל רחבי המזרח התיכון ולמעשה, בכל העולם במקומות בהם יש מהגרים מן המזרח התיכון.
בדומה לפלאפל, נקלטה השווארמה במטבח הישראלי העממי, והיא נחשבת למאכל ישראלי לכל דבר.
באירופה ובצפון אמריקה קיימת מנה דומה ופופולריות למאכל השווארמה, הנקראת דונר קבב (Döner Kebab).