כל מה שרצית לדעת על הנעה לעבודה:
הנעה לעבודה הינה ביטוי למכלול המניעים אשר גורמים או מונעים מעובד להתמיד ולבצע את עבודתו בהתאם לדרישות הארגון המעסיק אותו.
כלומר- הנעה לעבודה היא הגורם אשר מביא את העובד להיות בר-תועלת למעסיקו.
חוקרים רבים ניסו להסביר מה מניע את האדם לעבוד.
חקר הנעת העבודה הינו בחלקו תאורטי, ובחלקו מדידה של המתרחש בפועל.
הבנת ההנעה בעבודה קשורה באופן הדוק להבנת תהליכים נפשיים וחברתיים בשוק העבודה.
התאורטיקן הראשון שהתייחס להנעה בתחום העבודה הוא קארל מרקס, הוגה המרקסיזם.
מרקס הבדיל ומצא כי העבודה הינה פעילות תכליתית, כלומר- פעילות אשר ערכה אינו טמון בתוצריה, אלא בגורם כלשהו המושג בזכות התוצרים.
לדוגמה: נגר המכין כיסאות על מנת למכור אותם, אינו מעוניין בעצם קיומם של הכיסאות.
לכן, אין ערכה של פעולת הנגר טמון בייצור הכיסא.
הנגר מעוניין בגורם חיצוני, שהוא, על פי ניתוחו של מרקס, התשלום עבור הכיסאות.
אי לכך, פעולת הכנת הכיסאות הינה פעולה תכליתית עבור הנגר.
לפיכך, כל עבודה הינה פעילות תכליתית, וההנעה לעבודה היא השכר אותו מקבל העובד עבור עבודתו.
למעשה, מקור ההנעה הוא בניכור העבודה- הפיכת העבודה לפונקציונלית חסרת ערך פנימי.
בהתייחסותו של מרקס, השכר הינו גורם ההנעה היחיד לעבודה.
חוקרי הנעת העבודה מאוחרים יותר אמנם יצאו מתוך הנחה ראשונית כי התיאור התכליתי של העבודה אכן נכון (גם אם לא השתמשו במונח זה או התבססו על מחקריו של מרקס), אך תיארו גורמים רבים המשפיעים על הנעת העובד מלבד עצם השכר הכספי.
החוקרים השונים התבססו על תחומים שונים הקשורים להנעה לעבודה.
ממצא חשוב בתחום זה הוא העובדה כי מלבד גורם ההנעה הבסיסי בעבודה – השכר – קיים לעבודה ערך מוסף לעבודה, אשר משתנה מאדם לאדם.
שאלת הפיס: את קיומו של ערך מוסף זה ניתן למצוא על ידי ניסוי מחשבתי בשם "שאלת הפיס"- האם האדם היה ממשיך בעבודתו גם היה זוכה בהגרלה בממון המספק לכל ימי חייו.
תשובה חיובית מראה כי אכן יש בעבודה ערך מוסף מלבד השכר, על-אף שהשכר נשאר המגדיר של העבודה, והגורם הראשון אשר קובע את הנעת העובדים בה.
המחקר הראשון שנעשה בתחום "שאלת הפיס" היה של החוקרים נ' מורס וד' וייס ב1955, ועד סוף המאה ה-20 ענו במחקרים אלו יותר משני שלישים מהנשאלים בחיוב.
החל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 חלה ירידה במספר העונים בחיוב, ושיעור זה גבוה יותר בקרב עובדי צווארון לבן.
התחום העיקרי בו נעשית ההתעסקות הינו דרך קביעת השכר והקריירה.
שאר התחומים מתייחסים לתנאי העבודה השונים: יחסים בין-אישיים, התנהלות בלתי-פורמלית, תנאים פיזיים, שעות העבודה, נוחות, הרגשת הזדהות וכו'.
בכל התחומים הללו נעשים ניסיונות להגדיל את התפוקה מהעובדים על ידי שימוש משופר באמצעי ההנעה העיקרי (השכר) ובאמצעים נלווים (תחושת הזדהות, נוחות וכו'), וזאת כפיתוח המודל הבסיסי בו העובד אינו מעוניין באופן ישיר בקיום תוצרי עבודתו, אלא מבצע אותה על מנת לזכות בתגמולים שונים (חומריים או רוחניים), גדולים ככל הניתן.
נושא זה אינו רק מעניין גרידא, כי אם יכול לתרום באופן משמעותי להגברת התפוקה והעלאת הרווחים של המעסיקים, ואכן ההתעניינות בנושא החלה עם המהפכה התעשייתית.
מסיבות אלו תחום זה הוא בעל חשיבות רבה עבור ניהול משאבי אנוש.
על בסיס חקר הנעת העבודה, נוסחו שיטות רבות המייצגות שינויים ארגוניים על מנת להגדיל את רווחי הארגון מעבודתם של העובדים.