כל מה שרצית לדעת על מסדה (פואמה):
מסדה היא פואמה שחיבר המשורר יצחק למדן בארץ ישראל בשנות העשרים של המאה ה-20.
הפואמה עוסקת במבחר נושאי הקיום של העם היהודי לדורותיו, ובבעיות השעה הקשות שניצבו על סדר היום הציבורי מאז מלחמת העולם הראשונה בתפוצות ישראל וביישוב.
למדן הקדיש את הפואמה, בפתח המהדורה הראשונה, לאחיו שנרצח באחד מהפוגרומים הרבים שהתחוללו במזרח אירופה מעיצומה של מלחמת העולם הראשונה ועד ראשית שנות העשרים, במילים: "נר זיכרון לנשמת אחי בר הלבב ויקר הנפש, אשר נפל על אדמת אוקראינה בימות הטבח בישראל, וציון על קברו אשר לא אדע את מקומו".
המהדורה הראשונה של "מסדה" ראתה אור בהוצאת הדים בתל אביב בכסלו תרפ"ז 1926.
הכרך הודפס בדפוס "אחדות" בתל אביב ועטיפתו עוטרה באיוריו של הצייר ש' גרודזנסקי.
"מסדה" הוכנסה לתוכנית הלימודים במערכת החינוך העברי של היישוב ושל מדינת ישראל.
על כן, היא הודפסה במהדורות רבות תחת גגן של מספר הוצאות לאור, שכללו שינויי נוסח מעטים.
המהדורה השנייה ראתה אור בשנת תרפ"ט (1929) גם כן בהדים.
המהדורה השלישית ראתה אור בהוצאת שטיבל בתל אביב בשנת תרצ"ג (1933), והמהדורות הרביעית, בשנת ת"ש (1940) והחמישית בשנת תש"ג (1943), ראו אור בהוצאת דביר.
מהדורות נוספות ראו אור בשנות החמישים והשישים.
משמעות השם "מסדה" הוא ארץ ישראל, אולם הכוונה גם למצדה ההיסטורית אשר נפלה במרד הגדול בידי רומא, ונתפסה במהלך הדורות כמעין תחנה אחרונה של ריבונות ועצמאות בתולדות עם ישראל.
פסוקים מ"מסדה" הולחנו על ידי ישראל פייבישס, דניאל סמבורסקי, וכן הוצמד לחן של מחבר לא ידוע לשיר "שלשלת המחולות", שפותח את הפרק השלישי של הפואמה.