כל מה שרצית לדעת על דב גולדברד:
דב גולדברד (נולד ב-1937 בתל אביב), מייסד בית הספר הארצי לקצינים וסוהרים של השב"ס ע"ש אריה ניר, ומפקדו הראשון (1968- 1971), הוא עובד סוציאלי וקרימינולוג.
גולדברד היה העובד הסוציאלי הראשון בשב"ס (כלא שאטה, 1966) שהגיע לתפקיד מפקד בית סוהר (כלא טול כרם, 1967).
את בית הסוהר "טול כרם" קיבל גולדברד בימי מלחמת ששת הימים ישירות מהמפקד הירדני דאז, שבדיעבד התברר ששימש כקצין בכיר בכלא עכו בתקופת הבריטים, הבריח לאנשי אצ"ל את חומרי הנפץ בזמן פריצת כלא עכו, ואחרי כן נתפס והוגלה לשכם.
גולדברד הוא בן לאחת הניצולות הבודדות של טבח חברון ב-1929.
לימים, כמפקד כלא "טול כרם", לאחר מלחמת ששת הימים, הצליח לאתר בחברון את משפחת הערבי שהציל את אמו וסבתו מהטבח, ולהודות למשפחה.
בגיל 11 זכה גולדברד להגיע למקום הכרזת העצמאות על ידי דוד בן-גוריון, יחד עם ילדי תל אביב.
השוטרים המקומיים היהודיים (משטרת תל אביב) הדפו את הילדים לחצר אחורית למניעת הפרעות, וכלאו אותם שם עד סוף הטקס.
בגיל 17 עשה דרכו לירדן כאשר פתח בשנת 1954 את מרוץ הלפיד העשירי של תנועת המכבי הצעיר במודיעין שהייתה מעבר לקו הירוק.
בהיותו מרכז "מכבי הצעיר – ברית מכבים עתיד".
כחובב ריצות ארוכות המשיך ופתח גם את שני מרוצי הלפיד הבאים (1955, 1957), כולם מעבר לגבול עם ירדן.
הוא נכנס לקברות המכבים בתיאום עם הלגיון הירדני ואנשי האו"ם, מלווה ב-6 אנשי משמר הגבול הישראלי, צלמים, עיתונאים ואנשי תנועת "מכבי", הדליק את הלפיד וזינק עמו כשהוא פותח את המרוץ וחוצה את הגבול חזרה לישראל כשאנשי משמר הגבול מלווים אותו בריצה.
בשנת 1958, בהיותו מדריך חינוכי בבית הספר לקציני ים עכו, עסק גם בחפירות ארכיאולוגיות עם ד"ר זאב גולדמן מנהל המוזיאון העירוני של עכו.
בשנת 1959, בעת התמחותו בעבודה סוציאלית, יזם ויסד בעכו את מועדון הנוער הערבי-יהודי הראשון במדינת ישראל.
עם סיום שירותו בשב"ס, ובעקבות חקיקת חוק חוקרים פרטיים, פתח בשנת 1972 משרד לחקירות פרטיות "גד חקירות".
משנת 1985 פעיל גם כ"מורה דרך ארצי".
את רוב חייו הקדיש גולדברד לשירות המדינה והקהילה.
בגיל 20 היה מדריך נוער בשטח הגדול ביפו העתיקה, מרכז הפשע והסמים דאז.
היה המרצה הראשון בצה"ל לנושא סמים.
כאשר כונן הסכם השלום עם ירדן, נמנה עם מורי הדרך הישראליים הראשונים, שליוו קבוצות תיירים ישראליים לירדן.
גולדברד הוא חבר מועדון חמשת האותות: הוא השתתף בחמש מלחמות ישראל – מבצע קדש בו השתתף בשירותו הצבאי הסדיר בגדוד 9, חטיבה 7 בשריון, מבצע שבו נפצע, ברח מבית החולים שבו אושפז, והמשיך להילחם.
שירת כקצין הסברה במלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל.
בשירותו במילואים ובהמשך בהתנדבות, שימש כמרצה ביחידת המרצים של קצין חינוך ראשי.
כמו כן היה מרצה במרכז ההסברה ובמכללות.
בכל המקומות הרצה כמומחה לסמים, ידיעת הארץ ואזרחות.
מספר שנים לחם בהתנדבות בנושא השחיתות השלטונית בהיותו מנהל הפרויקטים בעמותת אומ"ץ, עמותה למען מִנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי.
הוא פעיל וחבר הוועד המנהל של עמותת עוגן ע"ש השופט חיים כהן, עמותה המסייעת לעובדי ציבור החושפים שחיתות.
גולדברד נמנה עם מוסרי עדות לפרויקט תיעוד דור תש"ח.
הוא משמש כטוען משפטי מתנדב בבתי דין לתביעות קטנות.
בשנת 2015 זכה גולדברד באות "יקיר אגודת מורי הדרך בישראל".
דב גולדברד ונציב השב"ס אריה ניר (1968)דב גולדברד ונציב השב"ס אריה ניר (1968)דב גולדברד מפקד בית הספר הארצי לקצינים וסוהרים, קורס הקצינים הראשון בשב"ס אפריל 1971דב גולדברד מפקד בית הספר הארצי לקצינים וסוהרים, ומפקד קורס סמלים מחזור ד' יולי 1971דב גולדברד וניצב אריה ניר מקבלים מסדר (1968)במשרדו של ניצב השב"ס אריה ניר (1968)סיום מרוץ הלפיד 1955 בבית הכנסת הגדול בת"א, במעמד הרב איסר יהודה אונטרמן, דב גולדברד מימין
נלקח מויקיפדיה