כל מה שרצית לדעת על תוכנית בישול:
תוכנית בישול היא תוכנית טלוויזיה שמציגה הכנת מאכלים, בדרך כלל במטבח שבאולפן צילומים.
לעתים התוכנית אינה מצולמת באולפן צילומים, לדוגמה התוכנית הישראלית "עושים שוק עם גיל חובב" שמצולמת ברובה בשווקים שונים ברחבי ישראל ובמקומות ממכר מזון אחרים.
בדרך כלל, מנחה התוכנית, לרוב שף מפורסם, מכין מנת אוכל אחת או יותר במהלכה, מול קהל הצופים, ומדגים את כל שלבי הבישול של המנה.
לעתים אין זה שף אשר מכין את המאכלים, אלא טבח חובב, כמו בתוכנית "במטבח עם מרגול", בה מכינים את המאכלים אנשים שונים חסרי רקע מקצועי בבישול.
תוכניות בישול מייצגות את אחד הז'אנרים הוותיקים ביותר במדיום הטלוויזיוני, והן החלו להופיע בשנות החמישים בארצות הברית סמוך לחדירתו של מדיום זה.
תוכניות אלה היוו גם במדינות אחרות את אחד הז'אנרים הטלוויזיונים היציבים ביותר בלוח המשדרים.
אף כי ניתן לראות במאה ה-21 שינויים מרחיקי לכת באופן שבו מוכנים המאכלים ומוצגים במהלך התוכנית, עדיין נשמרת מקומה של התבנית המסורתית, זו המאופיינת בדמות אחת הניבטת מהמסך כשהיא ניצבת מאחורי דלפק, וסביבה מוצרים ומכשירים לצד חומרי גלם שונים.
הדמות מסבירה שלב אחר שלב את מה שרואה הצופה לנגד עיניו.
עצם המראה של מהלך ההכנה, וכמובן של התוצאה הסופית, מעניקים לצופה ביטחון שהמתכון 'היבש', זה המתכון הכתוב, איננו מצליח להעביר.
לו משום כך יש יתרון מובהק לתוכניות טלוויזיה על פני ספרי בישול.
עצם הופעת תהליך ההכנה מרמזת לצופה מה ראוי לו להכין ובאלו נסיבות, ולעתים מקבל הצופה בונוס בדמות הצבת התבשיל בכלים המתאימים לצד 'טיפים' לסוג הארוחה שלה יתאים התבשיל.
מבחינה זו משמשות תוכניות בישול כסוכן חברתי, קרי: כגורם השפעה המעצב נורמות חברתיות.
למרות שלרוב תוכניות הבישול אינן מגיעות למעלה טבלות הרייטינג, הן זוכות לפופולריות גבוהה יחסית מאז ימיה הראשונים של הטלוויזיה.
ברוב המקרים, הן אינן יקרות מדי להפקה, ולכן ערוצי הטלוויזיה השונים מרבים להפיק אותן.