כל מה שרצית לדעת על משה מורו:
משה מוּרוֹ (Murro;‏ 1888, מינסק, רוסיה הלבנה (האימפריה הרוסית) – 1957, ירושלים) היה צייר ופסל ישראלי, ממשיך דרכם של בוריס שץ וזאב רבן.
הקים את בית המלאכה "הקמיע" בבצלאל בירושלים ועסק ביצירת קמיעות בשן ובאבן‏ ותבליטים.
בינואר 1921 נבחר מורו להיות חבר ועד "אגודת בית הספר בצלאל",‏ שבו זכה שץ להיות נשיא של כבוד.
מורו ייסד קבוצה בבצלאל שיצרה תכשיטים וקמיעות למדליונים, וסיכות ומניאטורות לטבעתות.
בעלי מוטיבים יהודיים, תוך העתקה של יצירות מאמנים שמרביתם יהודים.
מיצירותיו המפורסמות: לוחית נחושת שיצר עבור אליעזר בן יהודה.
בן יהודה העניק לו תמונה של הלוחית בחזרה בצירוף הקדשה: "לזכרון להאמן משה מורו ברגשי יקר בעד פעל כפיו זה".
‏יצירות נוספות הם; "אליעזר ורבקה" לוחית פליז שמורו יצר בשנת 1929 המבוססת על רישום של זאב רבן ומתארת את הסיפור התנ"כי של אליעזר, עבדו של אברהם, שנשלח על ידו להביא כלה עבור בנו יצחק, ובמהלך אותה השליחות הוא פוגש את רבקה בסמוך לבאר.
‏"בִּירוּשָׁלֵם" לוחית נחושת עם דמות של יהודי תימני על רקע העיר העתיקה של ירושלים, מחזיק ספר ביד אחת ומקל באחרת.
‏
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למשה מורו:
•אמנים ישראלים
•ציירים ישראלים
•פסלים ישראלים
•סגל בצלאל