כל מה שרצית לדעת על וירלאי:
וירלאי היא צורת חריזה צרפתית, ששימשה לעתים קרובות בשירה ובמוזיקה.
זו היא אחת משלוש הצורות הקבועות (השתיים האחרות הן הבאלאדה והרונדו), והייתה אחת מתבניות החריזה הנפוצות ביותר שהיו לקטעים מוזיקליים באירופה, מסוף המאה ה-13 עד המאה ה-15.
הווירלאי דומה לרונדו.
לכל בית שיר יש שתי שורות מתחרזות, והחרוז המסיים מתחרז עם השורה הראשונה של הבית הבא.
המבנה המוזיקלי הכולל הוא כמעט תמיד א-ב-ב-א, כשבקטע הראשון ובקטע האחרון מופיעות אותן מילים; זו אותה צורה כמו הבאלאטה האיטלקית.
הבית הראשון מכונה אסטריבילו ( estribillo), השניים הבאים מכונים מודאנצס (mudanzas) והרביעי מכונה וואלטה (vuelta).
אחד ממלחיני הווירלאי המפורסמים ביותר הוא גיום דה מאשו (1300 – 1377), שכתב גם בתי שיר משלו; 33 יצירות נפרדות פרי עטו שרדו עד ימינו.
מלחיני וירלאי אחרים הם ז'האנו דה ל'אסקרואל (Jehannot de l'Escurel), מן המוקדמים ביותר (נולד ב-1304), וגיום דופאי (1400 בקירוב – 1474), מן האחרונים שבמלחיני הווירלאי.
באמצע המאה ה-15, חלה התרחקות ברורה בין צורת השיר למוזיקה, ונכתבו דוגמאות רבות של צורה זו (כמו גם הבאלאדה והרונדו), שלא נועדו למוזיקה מלכתחילה, או שהמוזיקה שנכתבה להן לא שרדה.