כל מה שרצית לדעת על המעורר:
המעורר היה כתב עת ספרותי שייסדו וערכו יוסף חיים ברנר ור' בנימין בלונדון, בין השנים 1906–1907.
"המעורר" יצא כירחון, אבל בהמשך נתקל בקשיים והופעתו הקצרה לא הייתה סדירה.
השפעתו על התפתחותה של הספרות העברית החדשה הייתה עצומה.
ברנר, שנדד אז באירופה, למד באנגליה את מקצוע סידור הדפוס, ובירחון "המעורר" עשה הכול במו ידיו, למעט ייצור הנייר.
כתב העת היה מבוסס על רשימת מנויים, חותמים, ונתקל בקשיים גדולים בהדפסה, בהפצה ובגבייה.
החוברת הראשונה נדפסה בחודש ינואר 1906, והאחרונה נדפסה בספטמבר 1907.
ב"המעורר" השתתפו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה: דבורה בארון וזלמן שניאור, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי וגרשון שופמן, דוד שמעונוביץ ויעקב פיכמן, דוד פרישמן, יעקב לרנר והלל צייטלין, ורבים אחרים.
ברנר עצמו פרסם בו מיצירותיו, סיפורים ומחזות, מאמרים ובקורות, וכן הובאו ב"המעורר" תרגומים לעברית מיצירתם של הסופרים הידועים דאז, מוריס מטרלינק, אוסקר ויילד, לב שסטוב ואחרים.
שם כתב העת "המעורר", הפך עם השנים למעין דגל וסיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה, בדומה ל"המעורר" המקורי של ברנר.
בה בעת שברנר ערך את "המעורר" שלו בלונדון ערך אלעזר רוקח את דער יודישע וועקער – "המעורר" בסטניסלבוב ובוצ'אץ'.
כתב עת שלישי בשם זה יצא לאור בניו יורק.