כל מה שרצית לדעת על ווק סטפנוביץ' קראג'יץ':
ווּק סְטֶפַנוֹבִיץ' קַרַאגִ'יץ' (סרבית לטינית: Vuk Stefanović Karadžić; סרבית קירילית: Вук Стефановић Караџић; 7 בנובמבר 1787 – 7 בפברואר 1864) היה בלשן סרבי ורפורמטור של השפה הסרבית, אתנולוג, משורר, מתרגם ואף דיפלומט בעל מעמד.
קראג'יץ' נולד בכפר טרשיץ' שהשתייך באותה תקופה לאימפריה העות'מאנית, ליד העיירה לוזניצה.
משמעות שמו הפרטי, ווּק, היא זאב.
שם זה ניתן לו היות שכל אחיו ואחיותיו מתו ממחלת השחפת, והוא נותר השורד היחיד.
לבד מלימוד קריאה וכתיבה במנזר בטרונושה קנה קראג'יץ' את השכלתו בכוחות עצמו.
הוא השתתף במרד הסרבי הראשון ובמרד הסרבי השני, והותיר תיאורים מפורטים שלהם.
קראג'יץ' הוציא לפועל רפורמה של השפה הסרבית הספרותית ותיקן את האלפבית הסרבי הקירילי על פי עקרונות פונמיים.
הרפורמות שלו הרחיקו את הסרבית מהסלאבית הכנסייתית וקירבו אותה לצורת הדיבור העממית שהייתה נהוגה אז, בפרט לניב שדובר בהרצגובינה, בו השתמש קראג'יץ' עצמו.
לעבודתו זו הייתה השפעה גם מחוץ לסרביה, ועליה התבססה הדראהומניבקה, הצעת רפורמה דומה של הכתיב האוקראיני, שלא זכתה לאותה ההצלחה.
לקראג'יץ' מיוחסת בטעות האימרה "כתוב כפי שאתה מדבר, ואמור כפי שכתוב" (סרבית קירילית: Пиши као што говориш и читај како је написано; סרבית לטינית: Piši kao što govoriš i čitaj kako je napisano), אם כי המדובר הוא בעיקרון שניסח המדקדק והפילולוג הגרמני יוהאן כריסטוף אדלונג.
יחד עם ג'ורו דניצ'יץ', קראג'יץ' היה האישיות הסרבית הבכירה החתומה על הסכם וינה מ־1850.
הסכם זה הניח את אבן הפינה עבור השפה הסרבו-קרואטית, שצורות שונות שלה משמשות כיום בסרביה, במונטנגרו, בבוסניה והרצגובינה ובקרואטיה.
הוא פרסם מילון של השפה הסרבית, מילון גרמני-סרבי, קבצים של סיפורי עם ושל שירי עם סרביים, ותרגום של הברית החדשה לסרבית.
עבור עבודתו קיבל תגמול כספי מועט, וחי בעוני.
הוא נפטר בווינה.