כל מה שרצית לדעת על גוטפריד היינריך פון פפנהיים:
גוטפריד היינריך גרף פון פפנהיים (בגרמנית: Gottfried Heinrich Graf zu Pappenheim; 29 במאי 1594 טרויכטלינגן – 17 בנובמבר 1632 לייפציג) היה דוכס ופילדמרשל מהאימפריה הרומית הקדושה והיה אחד ממפקדי הצבאות הקתוליים בזמן מלחמת שלושים השנים.
פפנהיים נולד למשפחת אצולה קטנה בעיר טרויכטלינגן שבבוואריה.
הוא למד באוניברסיטאות של אלטדורף וטיבינגן ולאחר לימודיו יצא למסעות במרכז אירופה ובדרומה בחיפוש אחר הרפתקאות אביריות.
במהלך טיוליו התגייס לצבא הפולני והפך לפרש.
במסעות אלו למד שפות רבות וביסס לעצמו את האמונה הקתולית לה נותר נאמן כל חייו.
לאחר מכן חזר פפנהיים לגרמניה ורצה להיות דיפלומט, אולם ויתר על הרעיון משפרצה מלחמת שלושים השנים.
הוא התגייס לצבא הליגה הקתולית שבראשו עמד מקסימיליאן הראשון, דוכס בוואריה.
מפקדי הצבא הבחינו בכשרונו ובאומץ ליבו ונתנו לו לפקד על גדוד פרשים.
פפנהיים קיבל משימה להשמיד את המרד הפרוטסטנטי באוסטריה ולחסל את הכוח המורד בפיקודו של היינריך מתיאס פון תורן שצר על וינה.
הוא חבר אל הגנרל יוהאן ט'סרקלס פון טילי ויחד הם קטעו את צבאו של הרוזן ארנסט פון מנספלד שסיפק לתורן אספקה מפראג.
ללא הסיוע ממנספלד פיזר תורן את צבאו.
מנספלד עוד ניסה להניע את שאריות צבאו ולחבור אל הכוחות ההולנדיים אולם טילי ופפנהיים השמידו אותו.
אז פלשו הכוחות הקתולים לבוהמיה עצמה ונערך קרב ההר הלבן ליד פראג.
פפנהיים נפצע בקרב וטופל למחרתו בידי רופא כפרי בוהמי.
פפנהיים החלים במהירות והצטרף לקרב מול הדנים שהצטרפו למלחמה.
בתחילת המלחמה הייתה ממלכת סקסוניה בצד הקתולי אולם הקתולים חששו שהם מתכוונים לעבור לצד הפרוטסטנטי ולכן הגנרל טילי פלש לסקסוניה, דבר שאפשר למלך שבדיה גוסטבוס אדולפוס לשכנע בקלות את הנסיך יוהאן גאורג הראשון לעבור לצידו.
פפנהיים נשלח לכבוש את העיר מגדבורג שתמכה בפרוטסטנטים.
העיר הופגזה קשות ולאחר מכן הורה פפנהיים לטבוח את התושבים – "הטבח של מגדבורג".
בקרב ריין נהרג טילי.
כעת נאלץ הקיסר להחזיר את שכיר החרב שפיטר לאחר הפלישה הדנית אלברכט פון ולנשטיין.
ולנשטיין ערך את צבאו ליד העיר לייפציג לא רחוק מהצבא השבדי.
גוסטבוס אדולפוס התקיף אותו במפתיע ב-6 בנובמבר 1632 ואף על פי שמלך שבדיה נהרג בקרב הצבא הקתולי ספג אבידות כבדות.
פפנהיים ו-3,000 מאשיו חנו בקרבת מקום וולנשטיין שיגר אליו שליח עם בקשת עזרה.
פפנהיים ואנשיו הסתערו ב-16 בנובמבר ובכך למעשה כמעט והצילו את הקרב.
אולם מיד עם ההסתערות הראשונה נפגע פפנהיים קשה.
אנשיו נבהלו והחלו לסגת.
אחד מקציניו שמע אותו ממלמל:האם אין יותר מי שרוצה להלחם בנאמנות למען הקיסר?ולנשטיין הורה לקחת את פפנהיים הפצוע קשה אל לייפציג, שם שרד את הלילה בייסורים.
למחרת, בבוקר ה-17 בנובמבר 1632, הוא נפטר.