כל מה שרצית לדעת על מוקצה מחמת גופו:
בהלכות שבת, מוקצה מחמת גופו הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא – דבר שאינו לא כלי ולא מאכל אדם או בהמה, כמו למשל אבנים ועצים וחול ואבק וחתיכות זכוכית, ומחט שבורה.
אם אדם רוצה לייחד אחד מאלו לשימוש בשבת, יש צורך להכינו לכך במעשה מערב שבת.
שימוש אקראי באבן למשל לסגירת דלת, עדיין אינו מהווה אותה לכלי, שכן היא אינה מיועדת לתשמיש זה ואין הדרך להשתמש בה לכך, ולכן אין היא מתייחדת לתשמיש זה אלא אם כן עשה בה מעשה המוכיח שהיא מיועדת לכך, למרות שמייחד אותה רק לשבת אחת, או לחלופין אם ייחד אותה לעולם לשימוש מסוים.
לעומת זאת, דברים שהדרך היא לייחד אותם לכך, כמו למשל אבן לפצוע בה אגוזים, ניתן בקלות יותר לייחד לתשמיש, ודי במחשבה כדי לייחד אותם לכך, או לחלופין בתשמיש חד פעמי בחפץ לצורך המטרה לה הוא מכין אותה.
דוגמה נוספת היא חתיכת צמר, די בכך ששם אותה על פצע פעם אחת כדי שתחשב ככלי המיועד לכך, וזאת מכיוון שהדרך היא להשתמש בצמר כדי לכסות מכות ופצעים, ולכן די בתשמיש חד פעמי כדי לייחד אותם בכך.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למוקצה מחמת גופו:
•מוקצה