כל מה שרצית לדעת על מתנת שכיב מרע:
במשפט העברי, מתנת שכיב מרע (או מצווה מחמת מיתה) הוא הליך קנייני מיוחד לגוסס (או אדם הנוטה למות) המאפשר לו להעביר את רכושו לאנשים אחרים, כאשר בהליך זה ישנו פטור מחובות פורמליות שונות הנדרשות בהליכי קניין רגילים.
חז"ל התחשבו במצבו הפיזי והנפשי הקשה של אדם השוכב על ערש דווי, ופטרו אותו מן הדרישות פורמליות שהטילו על אדם בריא, המצווה את רכושו (מעשה קניין, נוסח מסוים וכו').
ההבדל בין שני המושגים קשור למידת מודעותו של המצווה את רכושו למצבו הבריאותי:מצווה מחמת מיתה – האדם המצווה יודע שהוא סופני ופועל בהתאם.
צוואת שכיב מרע – האנשים שסביב המצווה יודעים את מצבו ומתייחסים בהתאם.
חז"ל קבעו: "מתנת שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי".