חוק קולון


כל מה שרצית לדעת על חוק קולון:
חוק קוּלוֹן (צרפתית: Loi de Coulomb) הוא חוק פיזיקלי בסיסי בתחום האלקטרוסטטיקה, אשר נקרא על-שם הפיזיקאי הצרפתי שארל-אוגוסטן דה קולון שגילה אותו בשנות ה-80 של המאה ה-18.
החוק קובע כי גודלו של הכוח החשמלי (דחייה או משיכה) בין שני גופים נקודתיים טעונים חשמלית פרופורציונלי ישירות למכפלת המטענים של הגופים ולהופכי ריבוע המרחק ביניהם.
הניסוח הפורמלי הוא: F = k | q 1 q 2 | r 2 {\displaystyle F=k{\frac {\left|q_{1}q_{2}\right|}{r^{2}}}} כאשר –   F {\displaystyle \ F} הוא גודל הכוח הפועל בקו ישר בין המטענים.
  q 1 {\displaystyle \ q_{1}} הוא גודל המטען החשמלי הראשון.
  q 2 {\displaystyle \ q_{2}} הוא גודל המטען החשמלי השני.
  r {\displaystyle \ r} הוא המרחק בין שני המטענים.
  k {\displaystyle \ k} הוא יחס קבוע, המכונה קבוע קולון.
כמו כן: k = 1 4 π ε 0 {\displaystyle k={\frac {1}{4\pi \varepsilon _{0}}}} , כאשר   ε 0 {\displaystyle \ \varepsilon _{0}} נקרא קבוע דיאלקטריות הריק.
אם אחד המטענים חיובי והאחר שלילי, הכוח יגרום למשיכה בין המטענים.
אחרת, הכוח יגרום לדחייה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחוק קולון:
חוקי החשמל