כל מה שרצית לדעת על CD-RW:
במחשבים, תקליטור לכתיבה חוזרת, או CD-RW, הוא תקליטור המשמש כאמצעי לאחסון נתונים, שניתן לכתוב ולמחוק ממנו נתונים, לעומת תקליטור תקני שעליו אפשר לכתוב פעם אחת בלבד.
בזמן שבתקליטור תקני הנתונים מוטבעים באופן פיזי בשכבת אלומיניום ממורקת, תקליטורי CD-RW מכילים שכבת כתיבה משתנה כשמאחוריה שכבת אלומיניום ממורקת.
קרן לייזר גורמת לשינוי כימי בשכבת הכתיבה בצורה של המסת גבישים לחומר בעל צורה בלתי מוגדרת (פעולת "כתיבה") או החזרת החומר לצורה גבישית על ידי קירורו בטמפרטורה נמוכה יותר (פעולת "מחיקה").
הצורה שבה החומר השונה מחזיר אור בנקודות שונות דומה לצורה שבו השקעים הפיזיים בתקליטור תקני מחזירים אור, ולכן מבחינת קרן הלייזר שניהם פועלים באותה דרך.
ניתן לכתוב בערך 700 מגה-בייט על תקליטור CD-RW (כלומר, כמו תקליטור רגיל), וניתן לשכתבו אינספור פעמים.
מרבית כונני CD-RW מסוגלים גם לכתוב על מדיית CD-R.
פרט לאפשרות למחיקת נתונים מלאה מהדיסק, CD-RW פועל בצורה דומה לCD-R, ופועל במסגרת אותן הגבלות, כלומר – ניתן להוסיף ולצרוב עליהם במידה שיש מקום פנוי, אך לא ניתן לשכתב נתונים באופן פרטני (אלא רק באופן כולל בCD-RW), ויש לבצע "סגירה" של המדיה לפני שניתן יהיה לקרוא אותו בכונן תקליטורים תקני.
קיימת וריאציה של פורמט UDF אשר מאפשר לכתוב ולמחוק נתונים מ-CD-RW באופן חופשי, אך בהגבלה של גודלו ל-500 מגה-בייט בלבד.
בניגוד למדיות CD-R, ה-CD-RW אינם תואמים את התקנים של הספר הכתום לתקליטורים.
לכן לא ניתן לקרוא תקליטורי CD-RW בכוננים אשר יוצרו לפני שנת 1997 בגלל שהשתקפותם נמוכה (15 אחוזים בלבד לעומת תקליטורים רגילים שלהם יש 70 אחוזים).
כמו כן, CD-RW יקרים יותר מ-CD-R, ולכן למטרות אחסון וארכיון נהוג להשתמש ב-CD-R.
כמו כן, כיוון שניתן לכתוב פעם אחת בלבד עליהם, ה-CD-R מבטיחים שהנתונים שעליהם לא יימחקו או ייפגעו בשגגה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לCD-RW:
•מדיה אופטית
•חומרי פלט מתכלים