כל מה שרצית לדעת על שעון שמש:
שעון שמש הוא שעון, שמשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.
שעון השמש הראשון שבנה האדם הוא אובליסק שהומצא ככל הנראה במצרים העתיקה, והשימוש בו נעשה החל מכ-3,500 לפנה"ס.
עם תנועת השמש בשמיים נע הצל שמטיל החרוט הגדול.
את המסלול שתיאר הצל חילקו מראש לסקאלה קבועה, דבר שאפשר לאנשים להבחין ביתר קלות בחלוף הזמן.
בשנת 1,500 לפנה"ס נעשה שימוש בשעון שמש מתקדם יותר: השעון חולק ליחידות זמן קטנות יותר – השעה.
החלוקה התבצעה לעשר יחידות יום ולעוד שתי יחידות, נפרדות, שיוחסו לזמן בין הערביים, מעבר בין יום ללילה ומהלילה חזרה ליום.
כמו כן סומנו היום הארוך והקצר ביותר בשנה וימי שוויון הסתיו והאביב, שנתפסו אז כ"ימי זעם האלים".
שעוני השמש המשיכו להתפתח עם הזמן ודיוקם הלך והשתפר.
שעוני השמש התפתחו משטוחים ואופקיים למשטחים דמויי כדור.
במאה השלישית לפנה"ס הומצא שעון שמש דמוי קערה החצוב בסלע, נושא עמוד אנכי ומחולק לשעות.
200 שנה לאחר מכן כבר השתמשו בשעוני שמש כאלו בכל רחבי אירופה ואף באסיה.
"כיוון השעון" המקובל היום הוא תולדה של כיוון תנועת הצל בשעוני שמש שהיו בשימוש באירופה.
לעומתם, כיוון ההתקדמות של הצל בשעוני שמש שנמצאים בחצי הכדור הדרומי הוא מנוגד לכיוון השעון.