כל מה שרצית לדעת על הילך חוקי:
הילך חוקי הוא אמצעי תשלום המשמש לתשלום חוב (לרוב חוב הנובע מעסקאות קניה או מכירה), אשר לא ניתן לסרב, על פי דין, לקבלו.
מונח משפטי זה, שמקורו במשפט המקובל, נועד במקורו להבדיל בין הפקדת חוב באמצעות שטרות או מטבעות הנחשבים כהילך חוקי, שאחריה אין הנושה רשאי לגבות את החוב מהחייב, לבין הפקדתו בשווי-כסף אחרים, שאותם לא ניתן לאלץ את החייב לקבל.
בניגוד לעסקה רגילה, בה יכולים הצדדים להסכים על כל אמצעי תשלום, המונח "הילך חוקי" נועד במקורו לסמל את אמצעי התשלום אשר חייבים הכתר (אוצר המדינה) או בית המשפט לקבל.
המונח מוגדר באופן שונה משיטת משפט אחד למשנייה.
ישנן שיטות משפט המגדירות "הילך חוקי" באמצעות הגדרה מרחיבה לפיה "הילך חוקי" הוא "כל אמצעי תשלום באמצעותו ניתן לשלם חוב" (לדוגמה, המצב בסקוטלנד וצפון אירלנד).
אחרות דורשות חקיקה אשר תיקבע סוגי אמצעי תשלום כגון אלה.
על פי ההגדרה המקובלת, המחאה, לרבות המחאה בנקאית, כרטיס אשראי וכרטיס חיוב הם אמצעי תשלום נפוצים ומקובלים, אך אינם נחשבים להילך חוקי, מאחר שהשימוש בהם מותנה בהסכמת שני הצדדים לעסקה, ובתנאים שונים, כך לדוגמה ישנם מצבים בם ניתן להתנגד לפירעון המחאה (בעת כישלון תמורה), וכרטיס אשראי או כרטיס חיוב לא יכובדו בשל חיובי יתר בחשבון בעל הכרטיס.
גם תווי קנייה, אשר ערכם משתנה ותוקפם פג, אינם מהווים הילך חוקי.
ישנן שיטות משפט האוסרות על תשלום בשטחי המדינה במטבע שאינו ההילך החוקי שלה (היינו לא ניתן באותן מדינות לשלם במטבעות של מדינות זרות).
מקור המונח "הילך" הוא ארמי – חיבור של צמד המילים "הא לך", ביטוי הרווח בתלמוד.