כל מה שרצית לדעת על סמל יפן:
החותם הקיסרי של יפן (ביפנית – 菊の御紋 – קיקו נו גומון, "סמל החרצית האצילי" או "סמל החרצית הקיסרי") הוא המון והסמל המשמש את המשפחה הקיסרית ביפן ומופיע על המסמכים הרשמיים שלה.
לפי חוקת מייג'י משנת 1890 איש לא היה רשאי להשתמש בחותם הקיסרי מלבד הקיסר, שהחותם שלו היה חרצית עם 16 עלי כותרת, עד שנת 1947.
לכן, לכל חבר במשפחה הקיסרית היה חותם שונה במקצת.
מקדשי שינטו השתמשו באותן שנים בחותם כסמלם או השתמשו באלמנטים שונים ממנו לסמל שלהם.
הקיסר גו דאיג'ו ניסה בשנת 1333 לשבור את שלטון השוגון ביפן.
לאחר שנכשל והוגלה הוא אימץ סמל חרצית עם 17 עלי כותרת כדי להבדיל את עצמו מממשיכו, הקיסר קוגון, שהמשיך להשתמש בחותם שבו 16 עלי כותרת.
הסמל מופיע כפרח חרצית צהוב או כתום, עם קוי מתאר שחורים או אדומים.
במרכז מופיע עיגול המוקף ב-16 עלי כותרת.
מערכת נוספת של 16 עלי כותרת מוטים ביחס לחזית מופיעה מאחורי המערכת החזיתית, וניתן לראות אותה בקצוות הפרח.
דוגמה לשימוש בסמל ניתן למצוא במסדר החרצית, המסדר הגבוה ביותר ביפן.
שאר חברי המשפחה הקיסרית משתמשים בסמל חרצית בעל 14 עלי כותרת.
חרצית בעלת 16 עלי כותרת משמשת כסיכה לחברי הדיאט של יפן (בית הנבחרים היפני), מסדרים, פקודות רשמיות, דרכונים וכו'.
במהלך ההיסטוריה כל קיסר עיצב לעצמו את חותמו, ולא היה חותם אשר נשמר במהלך הדורות.
גם כיום אין חותם קבוע בחוק, אך השימוש הרווח הוא בסמל המופיע על הדרכונים של אזרחי יפן.