כל מה שרצית לדעת על מלחמת מאה השנים:
מלחמת מאה השנים הייתה סכסוך בין ממלכת אנגליה וצרפת שתחילתו בשנת 1337 וסיומו בשנת 1453.
הסכסוך ארך מאה ושש עשרה שנים, ובתקופתו שלטו באנגליה ובצרפת חמישה מלכים.
תקופה זו לא הייתה עידן של לוחמה מתמשכת בעוצמה קבועה, כי אם סדרת מערכות המופרדת על ידי תקופות רגיעה, שלעתים היו ארוכות למדי, של לוחמה בעצימות נמוכה ושל הפסקות אש.
המלחמה התרחשה על אדמתה של צרפת, ולעתים נדמה כי המדובר היה במלחמת אזרחים צרפתית, שבה פעלה אנגליה כאחד המחוזות ביחידה מדינית אנגלו-צרפתית.
כאשר החלה המלחמה היו לכתר האנגלי זכויות, תביעות ודרישות טריטוריאליות בצרפת, ומערכת יחסים פיאודלית הסדירה את היחסים בין מלך צרפת למלך אנגליה.
תביעות ויחסים פיאודליים אלו, היו הבסיס לתסיסה מתמדת הן בין מלך צרפת למלך אנגליה, והן בין מלך צרפת לשאר אציליו הבכירים.
אנגליה איבדה במלחמה את כל נחלותיה בצרפת, פרט לקאלה אשר אף היא תאבד בשנת 1558.
כל עוד נמשכה המלחמה ביבשת, הצליחו רוב מלכי אנגליה להסיט את תשומת הלב מן הסכסוכים הפנימיים הממאירים בין המלך ובין הברונים הכפופים לו והטוענים השונים למלוכה ובין עצמם, אל המלחמה בצרפת.
מלחמה זו הייתה כבור ללא תחתית שדרש הקצאה בלתי פוסקת של כוח אדם ומשאבים.
כשהסתיימה המלחמה הייתה אנגליה זקוקה להקזת הדם של מלחמות השושנים על מנת לעצב את הממשל הריכוזי והיעיל של בית טיודור אשר הביא אותה לפסגת הישגיה במאה ה־16.
מבחינה רשמית לא הסתיימה המלחמה מעולם.
עם סיום הלחימה לא נחתם חוזה שלום.
מלחמה זו, ששורשיה בתביעת מלך אנגליה לכתרו של מלך צרפת נסתיימה רק בשנת 1802 עם חתימת חוזה אמיין.
במסגרת ההסכם ויתר מלך אנגליה באופן רשמי על תביעתו לכתר מלכות צרפת.