כל מה שרצית לדעת על המלחמה הממלוכית-עות'מאנית:
המלחמה הממלוכית-עות'מאנית היה סכסוך מזוין שהתרחש בין השנים 1516-1517 בין הסולטנות הממלוכית שמרכזה במצרים לבין האימפריה העות'מאנית.
תוצאות המלחמה היו נפילתה של הסולטנות הממלוכית, וסיפוחן של סוריה, מצרים, ארץ ישראל וחצי האי ערב לאימפריה העות'מאנית.
הסיפוח חיזק את מעמדם של העות'ומאנים, בכך שנתן להם שליטה במרכזים איסלאמים ותיקים כמו חאלב, דמשק, קהיר ומכה.
שתי האימפריות היו בסכסוך ממושך מזה שנים רבות, בין היתר על שליטה בנתיבי סחר התבלינים.
בין השנים 1485-1491, התקיים סכסוך מקדמים בין שתי המעצמות, שהסתיים בלא הכרעה.
בשנת 1514, ניצחו העות'מאנים, בהנהגת סלים הראשון, את הפרסים בקרב צ'לדיראן, והפנה את צבאו לטפל בממלוכים.
בעוד שהצבא ממלוכי היה מורכב מלוחמים בחץ וקשת, העות'מאנים ידעו לעשות שימוש בארקבוז, אחד מהרובים הראשונים.
שני הצבאות נלחמו זה בזה בשלושה קרבות: בשנת 1516 ניצחו העות'מאנים את הממלוכים בקרב מרג' דאבק, צפונית לחאלב.
באותה שנה נוצחו הממלוכים פעם נוספת בקרב חאן יונס, ליד עזה, ובינואר 1517 ניצחו העות'מאנים את הממלוכים בקרב רידניה וכבשו את קהיר.
קהיר נשארה תחת שלטון עות'מאני עד להגעת כוחות צרפתים בראשות נפוליאון בשנת 1798.