כל מה שרצית לדעת על כרוב (תנ"ך):
כרוב זו ישות מלאכית הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך.
ישנם מספר תיאורים בתנ"ך בנוגע לכרובים, אולם באופן כללי הם מתוארים כיצורים מכונפים המשלבים פני אדם ותכונות של בעלי חיים, אולי שוורים.
במשכן ובבית המקדש הראשון ניצבו פסלי זוג הכרובים בקודש הקודשים.
בתפיסה המודרנית, בעקבות חז"ל, הכרובים הם דמויות של תינוקות מכונפים המסוככים על ארון הברית.
עם זאת, אין זו הפרשנות היחידה, וייתכן שאין זה מתוך מסורת בנושא, שכן כבר אצל יוספוס פלביוס אנו מגלים שדמותם של הכרובים נשכחה לפני זמנו (המאה ה-1 לספירה).
בתאולוגיה הקתולית מימי הביניים מתואר הכרוב כאחד המובילים בהיררכיית המלאכים, לצד השרפים.
במסורת הנוצרית הפשוטה הפך "כרוב" למילה נרדפת ל"מלאך", ובמיוחד למלאכים בעלי חזות ילדותית.