כל מה שרצית לדעת על ישוע בן חנניה:
ישוע בן חנניה (בתרגומים אחדים ישוע בן חנן) הוא נביא מתקופת בית שני המוזכר אצל יוסף בן מתתיהו.
בספר תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים ספר ו', פרק ה', קטע ג, מספר יוסף בן מתתיהו כי ארבע שנים לפני המלחמה, בתקופה בה התקיימה ירושלים בשלווה, הגיע איכר הדיוט בשם ישוע בן חנניה אל העיר בחג הסוכות.
הגיע אל חצר בית המקדש והחל לקרוא בקול רם "קול ממזרח, קול ממערב, קול מארבע רוחות.
קול על ירושלים וההיכל, קול על חתן וכלה, קול על כל העם".
‏
ישוע הסתובב ברחובות העיר יום ולילה והמשיך לקרוא את קריאתו זו.
אחדים משועי העיר שהתרגזו עליו, תפסו אותו והכו אותו נמרצות, אולם הוא המשיך בקריאותיו ואף לא ענה לאלו שהכו אותו ולא ביקש רחמים.
ראשי העם הסגירו אותו לידי לוסיוס אלבינוס נציב הרומאים, שציווה להכותו בשוטים.
במקום לבקש רחמים או לבכות, קרא ישוע "הוי, הוי, ירושלים" בכל פעם שהכו אותו.
אלבינוס הגיע למסקנה כי נטרפה דעתו של ישוע ושלחו לחופשי.
ישוע המשיך במשך 7 שנים ו-5 חודשים נוספים בקריאותיו "הוי, הוי, ירושלים".
לא דיבר דבר עם אדם אחר, לא קילל את אלו שהתעללו בו ולא הודה לאלו שנתנו לו אוכל.
כאשר התחיל המצור על ירושלים, הגיע למסקנה שנבואתו נתגשמה והשתתק.
ישוע מצא את מותו מאבן שהוטלה מכלי-קלע.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לישוע בן חנניה:
•נביאים
•יהודים ארץ ישראלים
•יהודי תקופת בית שני