כל מה שרצית לדעת על עדת ישורון (פרנקפורט):
קהל עדת ישורון הייתה קהילה יהודית בפרנקפורט, הקהילה האורתודוקסית הראשונה באירופה.
בתקופת כהונתו הארוכה של הרב שלמה אברהם טרייר ביהדות פרנקפורט חל מהפך במאזן הכוחות בקהילה.
רוחות חדשות שהתחילו מנשבות עם פרסום כתביו של משה מנדלסון נכנסו לקהילה, ובבחירות של שנת 1838 כבשו המשכילים את השליטה במוסדות הקהילה, כאשר כוחו של הרב טרייר כבר לא עמד לו לעצור את השטף.
הרב טרייר התפטר בשנת 1846, ובשנת 1848 נתמנה רב ליברלי, ליאופולד שטיין, לעמוד בראש הקהילה, ונראה היה שהמסורת המפוארת של הקהילה תאבד בגלי ההשכלה.
בשנת 1849 פרשה קבוצה בת אחד עשר חברים מן הקהילה היהודית הגדולה כדי להמשיך ולקיים אורח חיים אורתודוקסי.
הקהילה פנתה לחפש לה רב, ובשנת 1851 נתמנה הרב שמשון רפאל הירש לעמוד בראשה.
הרש"ר הירש נקרא לכהן בפרנקפורט כרבה של הקהילה הפורשת, שהקפידה על מדיניות נוקשה של הפרדה בינה לבין כל מה שריח רפורמה נודף ממנו.
הקהילה נקראה "קהל עדת ישורון", כשהרב הירש מסביר שזוהי מהות העבודה הנדרשת מן האדם – להיות ישר.
הרש"ר הירש ייסד בקהילה מוסדות חינוך אורתודוקסיים נפרדים מאלו של הקהילה הגדולה, וחתנו ויורשו בקהילה – הרב שלמה ברויאר – הקים ישיבה בשנת 1890.
ביטוי להצלחת הישיבה ניתן לראות בכך שעם הקמתה היו כל תלמידיה יוצאי מזרח אירופה, אך לעומת זאת, שלושים שנים מאוחר יותר, שמונים אחוז מן התלמידים היו בני העיר והסביבה.
הרב שלמה ברויאר נפטר בשנת 1926, ואת כס הרבנות ירש הרב יוסף הורוביץ.
את מקומו בראשות הישיבה ירש בנו הרב יוסף ברויאר.
בשנת 1933 החלו ישיבות רבות בגרמניה להיסגר, אך הישיבה של קהל עדת ישורון התרחבה והוסיפה בית חינוך לצעירים כמו גם מכון הכשרה לעלייה לארץ ישראל.
הרב יוסף ברויאר עבר לארצות הברית, ושם פתח את קהל עדת ישורון וואשינגטון הייטס (מהנטן, ניו יורק), שנהייתה לקהילה גדולה, ומאוחר יותר נפתחו סניפים שלה במקומות שונים בארצות הברית.
בשנים האחרונות נפתחו בארץ (על ידי מכון מורשת אשכנז) מספר קהילות הממשיכות את דרך קהילתו של הרב הירש בפרנקפורט, כשאחת הבולטות שבהן היא קהל עדת ישורון בירושלים (ברמות), אשר אף התחילה בפרויקט לשימור נוסח התפילה האשכנזי (מערבי) בכלל, ונוסח פרנקפורט בפרט.
קהילות נוספות נמצאות בבני ברק, ביתר עילית וקריית ספר.