כל מה שרצית לדעת על גזירת כלים:
גזירת כלים בהלכות שבת, היא גזירת חכמים שנהגה בתחילת ימי בית שני, שלא לטלטל כלים ממקום למקום בשבת.
הגזירה המקורית אסרה לטלטל כל כלי שהוא ממקום למקום בשבת.
התלמוד מתאר כיצד חכמים צמצמו בהדרגתיות את הגזירה במשך הדורות שלאחר מכן.
להלכה, גזירת כלים הצטמצמה עד שהיא הועמדה על שני איסורים ספציפיים בלבד:
כלי שמלאכתו לאיסור – האיסור לטלטל לצרכים מסוימים כלים ששימושם העיקרי אסור בשבת.
מוקצה מחמת חסרון כיס – האיסור לטלטל בשום אופן כלים יקרים שמחמת חשיבותם מייחדים להם מקום.
שני איסורים אלו מקוטלגים לעתים קרובות בספרות ההלכתית בקטגוריה כללית של איסורי מוקצה, שהוא האיסור לטלטל דברים שאין בהם שימוש שאדם מקצה אותם מדעתו.
איסור מוקצה משמש בהקשר זה כקטגוריית על לכל הדברים האסורים בטלטול בשבת, כאשר ישנם סוגים נוספים של מוקצה אשר אינם נובעים מגזירת כלים.
יש דעות בראשונים ובאחרונים המבחינים בין סוגי המוקצה השונים ומחלקים אותם לקטגוריות הנובעות מטעמים שונים.