כל מה שרצית לדעת על אמברגו:
אמברגו (Embargo בתרגום חרם, הסגר, בידוד) הוא חרם כלכלי המוטל על מדינה מסוימת, כלומר, איסור על מסחר וסחר עם אותה מדינה וניתוק היחסים הדיפלומטיים והכלכליים עמה.
מטרתו של האמברגו הוא בבידודה של המדינה המוחרמת והפעלת לחץ על שליטיה, מתוך הנחה שבידוד כלכלי גורם נזק לכלכלת המדינה המוחרמת.
ככלל, משמש האמברגו ככלי ענישה בידי המדינה המחרימה, על מדיניות או פעילות לא רצויה לה, בה נקטה המדינה המוחרמת.
עם זאת, משום שהאמברגו הוא באופיו מכשיר כלכלי, קיים ספק בדבר המטרות האמיתיות המשרתות את המדינות המחרימות בהפעילן אמברגו.
תמיד לפני הטלת חרם כלכלי על מדינה מסוימת נשקלים הרווח וההפסד שיבוא מכך שכן לעתים אין תועלת בחרם מכיוון שכלכלת הפנים של המדינה המוחרמת היא מספיק חזקה כדי להתמודד איתו או משום שהקהילה הבינלאומית עלולה גם היא להיפגע מן החרם לא מעט, לדוגמה, קשה מאוד יהיה להחליט על הטלת חרם כלכלי גורף על מדינה המשופעת באוצרות טבע כגון נפט בשל העובדה שמחיר הנפט עלול לעלות מאוד, מה שיפגע מאוד בעולם כולו.
אחת הדוגמאות הוותיקות לשימוש באמברגו, בעת החדשה, התרחשה בתחילת המאה ה-19, בזמן המלחמות הנפוליאוניות, בהן עשו ניסיון מדינות היבשת האירופית להחרים כלכלית את בריטניה.
ניסיון אמברגו זה לא הצליח לחסום לחלוטין את המסחר בין אירופה היבשתית לבריטניה, וכמו כן פגע כלכלית במדינות המחרימות לא פחות משפגע בבריטניה.
אמברגו מפורסם המונהג כיום הוא האמברגו אותו הטילה ארצות הברית על קובה משנת 1960, כענישה על תוצאות המהפכה הסוציאליסטית והתקרבותו של שליטה, פידל קסטרו, לברית-המועצות, אשר הייתה נתונה במלחמה קרה עם ארצות הברית.
כתוצאה מהאמברגו, נדחפה קובה לקשר הדוק יותר עם ברית המועצות.
ב-1992, לאחר נפילת הגוש הסובייטי, הידק הממשל האמריקאי את האמברגו על קובה, מתוך כוונה להפיל את משטרו של קסטרו.
עד היום, על אף הקשיים הכלכליים העצומים בהם נמצאת קובה, לא הצליח האמברגו האמריקאי להפיל את משטרו של קסטרו או לשנות את שיטת הממשל בקובה.
בפברואר 2011 הוטל אמברגו על לוב על מנת ללחוץ על השליט מועמר קדאפי לעזוב את השלטון עקב מהפכת עמו הנלוות במרחץ דמים.
בעקבות לחץ של מדינות ערב ודרישתן מחברות אמריקאיות להחרים את ישראל, נחקק חוק בארצות הברית האוסר על השתתפות באמברגו משני, כלומר אסור לעסקים אמריקאיים להשתתף באמברגו שאינו מיועד להשגת אינטרסים אמריקאיים, ומכוון על ידי ממשלתם שלהם.
אמברגו יכול להיות חלקי, ולכלול החרמת סחר במוצרים מסוימים בלבד.
דוגמה מובהקת לאמברגו חלקי הוא אמברגו על סחר בנשק.
ב-1968, לאחר מלחמת ששת הימים, הטילה ממשלת צרפת על ישראל אמברגו על סחר בנשק.
לעתים האמברגו איננו מדיניות רשמית של מדינה מסוימת ונעשה באופן פרטי מצד אזרחים על מוצרים של מדינה מסוימת.
דוגמה כזו היא חרם הצרכנים על מוצרים ישראליים המיוצרים ביו"ש שמתנהל במדינות אירופאיות מסוימות כבריטניה, צרפת, גרמניה וסקנדינביה, כמחאה על כך שישראל שולטת בשטחים אלו, או חרם שמטילים אזרחים ישראלים מסוימים על מוצרים המיוצרים בגרמניה.