כל מה שרצית לדעת על מיזותאיזם:
מיזותאיזם היא "שנאת האל או האלים" (נגזרת מהביטוי היווני הקדום μισόθεος, צירוף של μίσος "שנאה" ו-θεός "אל").
במספר דתות הדוגלות בריבוי אלים רווחה האמונה כי ניתן להעניש את האלים עם הפסקת הסגידה להם.
היו שטענו כי במיתולוגיה הנורדית, לדוגמה, מוזכרים לפרקים בני תמותה אשר, בשלב מסוים בחייהם, נמלאו תיעוב כלפי האמונה באל, ותחתיו שמו מבטחם ואמונתם בכוחם שלהם ובמעלותיהם האנושיות.
בדתות הדוגלות באל יחיד, הרגש המיזותאיסטי עולה לעתים בהקשרי בעיית הרוע.
דוגמה לכך היא בחיבורו של גתה "פרומתאוס", אשר חובר בשנות ה-70 של המאה ה-18, במקביל לביטוייו המודרניים הראשונים של האתאיזם.
בהקשר זה יוזכר המונח דיסתאיזם (ביוונית δύσθεος, "בלתי אלוהי"), האמונה כי האל איננו טוב ואף במובנים מסוימים – מרושע.
במערכות אמונה פוליתאיסטיות, אלים הנוקטים בתכסיסים ובתחבולות במגעיהם עם בני התמותה הם בעלי טבע דיסתאיסטי.
כך, אשו, אל תכסיסן מהמיתולוגיה היורובית, חולל בכוונה מלחמות וסכסוכים בין בני האדם למען הנאתו האישית, בציינו כי "יצירת שסעים היא הגדולה שבהנאותיי".
אולם, אלים פוליתאיסטיים משחר ההיסטוריה הדתית נתפסו כנייטרליים בציר המוסרי, לעתים ללא מאפיינים של טוב ורע, לעתים עם שניהם.
לפיכך, המונח דיסתאיזם משמש על פי רוב לתיאורו של האל היחיד שבמרכז האמונה המונותאיסטית.
ההנחה כי האל המונותאיסטי איננו טוב באופן מוחלט, ואגב כך איננו שלם, היא סתירה פנימית ביחס לאמונה זו.
[דרושה הבהרה]

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למיזותאיזם:
•תאולוגיה
•תורת ההכרה