כל מה שרצית לדעת על גליץ':
גליץ' (באנגלית: Glitch) הוא ז'אנר במוזיקה אלקטרונית ניסיונית (אסקפרימנטלית) אשר התפתח בשלהי שנות ה-90.
הסגנון המוזיקלי של הגליץ' מאופיין באווירה מהורהרת ואיטית, ובצלילים שהם תוצרי לוואי ווקאליים של תפקוד לקוי של אלקטרוניקה ספרתית ומכשירים חשמליים, כאלו הנגרמים למשל מבאגים, קריסת מערכות, רעשי חומרה, שגיאות מערכת, "קפיצות" בניגון דיסקים ודיסטורשן דיגיטלי, וגם ממכשירים חשמליים כמו מכשירי פקס ומודמים.
על אף שמדובר בז'אנר מודרני, המקורות האסתטיים של הסגנון נמצאים עוד במניפסט "אמנות הרעש" שכתב לואיג'י רוסולו בשנת 1913, הדן בחשיבותה של המוזיקה האלקטרונית כאמצעי לכינון מחדש של המוזיקה בעידן הפוטוריסטי, והיה הבסיס למוזיקת נויז.
המגזין האמריקאי "Computer Music Journal" פרסם בשנת 2000 מאמר מאת מלחין המוזיקה האלקטרונית קים קאסקון, בו עשה קאסקון שימוש במושג "פוסט-דיגיטל" על מנת לתאר ניסויים מוזיקליים שונים הקשורים לאסתטיקה של הגליץ'.
קאסקון היה הראשון שהתייחס לגליץ' כתת-ז'אנר של מוזיקה אלקטרונית.
להקות ואמנים רבים מז'אנרים שונים עושים שימוש באלמנטים של גליץ' (למשל ביורק, קוקורוזי, אדם, מום, נוטוויסט ואחרים), ושימוש זה הוא מהמאפיינים הבולטים של הפולקטרוניקה.