כל מה שרצית לדעת על EMDR:
EMDR (באנגלית, ראשי תיבות של Eye Movement Desensitization and Reprocessing – הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים) היא שיטת פסיכותרפיה שפותחה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20 על ידי ד"ר פרנסין שפירו, כדי לטפל בסימפטומים וסבל הנובעים מחשיפה לאירועי חיים שליליים, או גורמי מצוקה.
הן מהמדרג הגבוה ביותר, כגון אונס והלם קרב, והן מהמדרג הגבוה פחות, כגון חרם, השפלה וכישלון.
פירוש שמה של השיטה הוא הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים, אולם כיום לא משתמשים בהכרח בתנועות עיניים, אלא בגירויים בילטרליים (המערבים את שתי ההמיספרות) נוספים כאוזניות המשמיעות קול לסירוגין, או רטטים שהמטופל מחזיק בידו ורוטטים לסירוגין.
על פי התאוריה של ד"ר שפירו, כאשר מתרחשת חוויה טראומתית או שמעוררת מצוקה רבה, מנגנוני ההתמודדות הנוירולוגים והקוגניטיביים עשויים להיות מוצפים בקלט.
במצב זה של הצפה, הזיכרון ומאפייניו (תמונות, קולות, רגשות, תחושות גוף) לא מצליחים להשלים את העיבוד בו יש צורך, וכתוצאה מכך מאוחסנים באופן דיספונקציונלי ברשת זיכרון נפרדת.
מטרת הטיפול ב-EMDR היא להשלים את העיבוד של זיכרונות מציקים אלו, לצמצם את השפעתם המתמשכת ולאפשר למטופלים לפתח מנגנוני התמודדות אדפטיביים יותר.
אף על פי שמטפלים יכולים להשתמש ב-EMDR למגוון בעיות, עיקר המחקר עוסק בטיפול בהפרעות של חרדה פוסט טראומטית.
אף על פי ש-EMDR נחשב כטיפול יעיל להפרעות מסוג זה, מוכר על ידי גופי טיפול מובילים וישנם מחקרים רבים הבודקים את יעילותו, השיטה עדיין לא מקובלת בחלק מהחוגים הטיפוליים.
הטיעון המרכזי לכך הוא כי המנגנון הנוירולוגי שתורם ליעילותה של EMDR איננו מובן לחלוטין.
המחקרים, ככלל, מראים שתנועת העיניים אינה מועילה מעבר לשאר מרכיבי השיטה.
בשנת 2013 הוכרה שיטת הטיפול EMDR על ידי ארגון הבריאות העולמי כטיפול Evidence based המומלץ לפוסט-טראומה בקרב מבוגרים, מתבגרים וילדים