כל מה שרצית לדעת על Hard coding:
בתכנות, hard coding (הארד קודינג; בתרגום מילולי: "תכנות נוקשה") היא הכללה ישירה בקוד המקור או בקובץ ההרצה של התוכנית, של מה שעשוי להחשב (אולי רק בדיעבד), כמה שנכון יותר שיתקבל בצורה של נתוני קלט או דרך קובץ קונפיגורציה; או השימוש בנתונים קבועים מראש, במקום לקבל את הנתונים ממקורות חיצוניים.
Hard coding נחשב ל-anti-pattern – שיטת עבודה הנחשבת כלא יעילה או לא פרודוקטיבית (בניגוד ל-design pattern).
שימוש ב-hard coding דורש לשנות את קוד המקור בכל פעם שרוצים לשנות את נתוני הקלט, בעוד שלמשתמש הקצה כנראה יהיה נוח יותר לשנות פרטים מסוג כזה בדרך שונה, מחוץ לתוכנית עצמה.
לעיתים נדרש שימוש ב-hard coding.
ייתכן שמתכנת יידרש לשחרר גרסת תוכנה עוד לפני שהספיק לפתח ממשק משתמש דינמי, ואז הוא יוציא גרסת תוכנה שכוללת hard coding.
בדרך כלל זהו פתרון זמני לטווח קצר, אבל הוא מאפשר לספק קוד בתנאיי לחץ זמן.
מאוחר יותר יבוצע soft-coding, מה שיאפשר למשתמש הקצה להעביר לתוכנה פרמטרים ובכך להשפיע על תוצאות הריצה שלה.