כל מה שרצית לדעת על JUNQ ו-IPOD:
JUNQ ו-IPOD הם סוגים של תכלילים חלבוניים (Inclusion body) המצויים בציטוזול של תאים אאוקריוטיים.
מחלות ניוון-עצבי (נוירודגנרטיביות), כגון מחלת פרקינסון, אלצהיימר והנטינגטון קשורות באגרגציה, כלומר בצְברים או בפלאקים חלבוניים, ובהצטברות של חלבונים, אשר איבדו את המבנה התקין שלהם, בתוך תכלילים.
במשך שנים רבות, אגרגציה של חלבונים נחשבה תהליך אקראי בו חלבונים שאינם מקופלים נכונה נדבקים אחד לשני ויוצרים תכלילים.
לאגרגטים חלבוניים יוחסו גם תכונות רעילות והם נחשבו גורם למחלות ניוון עצבי (נוירודגנרציה).
אולם, מחקרים חדשים שנעשו, תוך שימוש בשיטות מתקדמות, מראים כי אגרגציה של חלבונים עשויה, דווקא, להיות תהליך מאורגן ומבוקר, אשר באמצעותו מתגונן התא מפני חלבונים מזיקים על ידי ריכוזם בתכלילים.
ב-2008, דניאל קגנוביץ' הראה כי תאים אאוקריוטיים ממיינים חלבונים פגומים לשני תכלילים נפרדים בתא בתהליך מתואם היטב:
JUNQ אלו ראשי תיבות של JUxta Nuclear Quality control compartment (בתרגום לעברית "מדור בקרת האיכות שעל יד הגרעין").
ה-IPOD.
אלו ראשי תיבות של Insoluble Protein Deposit (בתרגום לעברית "משקע חלבונים בלתי מסיסים").
JUNQ ו-IPOD שמורים מבחינה אבולוציונית ומצויים באתרים מוגדרים בתא.
הובלת צברי חלבונים פגומים ל-JUNQ ול-IPOD דורשת שלד תאי שלם ותקין ומרכיבים שונים של מערכת בקרת האיכות התאית, כגון חלבוני עקת חום (Heat Shock Proteins – HSPs).
החלוקה בין שני תכלילים מוגדרים אלו נעשית הודות לטיפול ועיבוד שונה של סוגים שונים של חלבונים פגומים (למשל – חלבונים מסומנים באוביקוויטין לעומת אלו שלא).
כך, גילוי ה-JUNQ וה-IPOD יצר הבנה מחודשת של האופן בו תאים מטפלים בחלבונים פגומים וסיפק ראיות משכנעות שאגרגציה של חלבונים אינה תהליך אקראי, אלא היא נשלטת ומבוקרת היטב על ידי התא.
יתרה מזאת, גילוי ה-JUNQ וה-IPOD מעיד, כפי הנראה, כי בנוסף לבקרת איכות תלוית זמן, תאים יוצרים הומאוסטזה תלוית מרחב: אם המערכת לפירוק חלבונים אינה זמינה, הגנה על הסביבה התאית מפני חלבונים פגומים ומזיקים מושגת באמצעות בידודם בתוך תכלילים.
תאים אאוקריוטים ממיינים חלבונים שאבדו את המבנה התקין שלהם, לשני מדורים תוך-תאיים JUNQ ו-IPOD, בהתאם למצב היוביקוויטינציה שלהם