-
כ"ד בטבת
כל מה שרצית לדעת על כ"ד בטבת:כ"ד בטבת הוא היום העשרים וארבעה בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי למניין החודשים מניסן. על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד טבת היא ברב השנים פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא…
-
כ"ג בטבת
כל מה שרצית לדעת על כ"ג בטבת:כ"ג בטבת הוא היום העשרים ושלושה בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי למניין החודשים מניסן. על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג טבת היא פרשת שמות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה…
-
כ"ב בטבת
כל מה שרצית לדעת על כ"ב בטבת:כ"ב בטבת הוא היום העשרים ושניים בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי למניין החודשים מניסן. על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת הוא ברב השנים פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה…
-
שבט (חודש)
כל מה שרצית לדעת על שבט (חודש):שבט הוא החודש החמישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והאחד עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש שבט 30 יום. שם החודש נגזר מהמילה האכדית "סבטו" שפירושה "מכה". מזלו של חודש שבט הוא מזל דלי. כשאר שמות החודשים, שם החודש "שבט" הגיע לשפה העברית מאכדית בזמן גלות בבל. שם…
-
אתה יצרת
כל מה שרצית לדעת על אתה יצרת:אַתָּה יָצַרְתָּ היא הברכה האמצעית (קדושת היום) הנאמרת בתפילת העמידה של מוסף של שבת (תפילת שבע) החל בראש חודש. אמירת "אתה יצרת" כברכה ייחודית לשבת ראש חודש, שונָה מהנהוג בחגים החלים בשבת, בהם מתפללים תפילת מוסף של חג, וכביטוי ליום השביעי, מוסיפים תוספות שבת. נלקח מויקיפדיה הגדרות נוספות הקשורות…
-
תשרי
כל מה שרצית לדעת על תשרי:תשרי הוא החודש הראשון בשנה העברית הנמנית לבריאת העולם. החודש הראשון למניין החודשים הוא חודש ניסן, כי בו הייתה יציאת מצרים, והחודשים נמנים ליציאת מצרים, כפי שמכונה בתנ"ך מספר פעמים ("בחודש הראשון בחמשה עשר יום" לגבי פסח ועוד כהנה וכהנה). לכן חודש תשרי הוא החודש השביעי, על אף שהוא הראשון…
-
ברכת המשפט
כל מה שרצית לדעת על ברכת המשפט:ברכת המשפט היא הברכה האחת עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והשנייה מבין הבקשות הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת קיבוץ גלויות, ברכת ירושלים וברכת מצמיח קרן ישועה). נלקח מויקיפדיה הגדרות נוספות הקשורות לברכת המשפט:•תפילת שמונה עשרה
-
אל אדון על כל המעשים
כל מה שרצית לדעת על אל אדון על כל המעשים:"אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים/אֵל אָדוֹן" הוא אחד הפיוטים העתיקים ביותר (המושרים והידועים כיום) וככל הנראה נכתב בארץ ישראל בימי הביניים. כמו פיוטים רבים אחרים, הוא בנוי לפי סדר הא"ב, וללא חריזה דבר התומך בהשערה על תקופת חיבורו. הפיוט זכה לשבחים בספרי הקדמונים, הוא אינו מופיע…
-
הילולה
כל מה שרצית לדעת על הילולה:הילולה היא חגיגה או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת הצדיק, מפני שנשמתו של אותו צדיק שמחה ביום פטירתה "ככלה בחופתה בבואה לחסות בצילו של יושב מרום". בזמן ההילולה לעתים מספרים על חייו של אותו הצדיק או מקיימים מנהגים האופייניים לו. ההילולה המוכרת ביותר היא החג…
-
שבות
כל מה שרצית לדעת על שבות:"שבות" הוא עקרון הלכתי הידוע בהקשר של שבת, הכולל פעולות שנאסרו על ידי חכמים לבצע בשבת, ושאינן חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות. עקרון זה נסמך לפסוק "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת." דין "שבות" כולל שני סוגי פעולות: כאלו שנאסרו מכיוון שהן דומות למלאכות, וכאלו שנאסרו מחשש…