-
משבר הקיבוצים
כל מה שרצית לדעת על משבר הקיבוצים:משבר הקיבוצים הוא כינוי למשבר כלכלי חריף שחוו וחווים חלק גדול מהקיבוצים בישראל. המשבר החל בתחילת שנות השמונים והתעצם לאחר תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, בה נעצרה האינפלציה, והתאפיין בצבירת חובות גדולים מצד הקיבוצים ובכושר החזר נמוך. למשבר התלוו בחלק מהקיבוצים גם משברים חברתיים ודמוגרפים. בשנים 1989 ו-1996 חתמו…
-
משבר מניות הבנקים
כל מה שרצית לדעת על משבר מניות הבנקים:משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים". משבר מניות הבנקים ב-1983 היה לדברי דוד קליין, "שיאו של תהליך ויסות מחיריהן של מניות אלה על ידי הבנקים, אשר…
-
חוק ההסדרים
כל מה שרצית לדעת על חוק ההסדרים:חוק ההסדרים הוא כינוי לחוק שיוזמת ממשלת ישראל מדי שנה מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם באמצעות תיקוני חקיקה נרחבים. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, אך חלקם נועדו לקדם רפורמות במשק, כגון הפרטות וצעדים אחרים התואמים את…
-
האינפלציה בישראל
כל מה שרצית לדעת על האינפלציה בישראל:האינפלציה בישראל ידעה מעלות ומורדות במהלך השנים. לשיאה הקיצוני הגיעה האינפלציה בין השנים 1980-1985: שיעור האינפלציה השנתית הגיע לשיא של 445% (כלומר, המחירים עלו פי חמישה וחצי בממוצע בתוך שנה אחת בלבד) בשנת 1984. השיעור הגבוה ביותר של עליית המדד החודשית נרשם בחודש יולי של שנת 1985, והוא עמד…
-
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
כל מה שרצית לדעת על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידה ממשלתית הפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972. הלשכה הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה, בהמשך לפעילותן של המחלקה…
-
הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
כל מה שרצית לדעת על הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה:הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הידוע בשם הסכם השילומים (מכונה גם "הסכם לוקסמבורג"), הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית, על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונרד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952 בלוקסמבורג, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל,…
-
הבורסה לניירות ערך בתל אביב
כל מה שרצית לדעת על הבורסה לניירות ערך בתל אביב:הבורסה לניירות ערך בתל אביב (באנגלית: Tel Aviv Stock Exchange, ראשי תיבות: TASE) היא חברה פרטית המהווה את הבורסה לניירות ערך היחידה הפועלת בישראל. 26 בעלי הבורסה, המכונים חברי הבורסה, הם בנקים ובתי השקעות גדולים. המסחר בבורסה נעשה באמצעות חברי הבורסה בלבד, אשר גובים עמלה בעבור…
-
מדיניות הקיצוב
כל מה שרצית לדעת על מדיניות הקיצוב:מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות:…
-
התעשייה בישראל
כל מה שרצית לדעת על התעשייה בישראל:התעשייה בישראל נחלקת לכמה ענפים שהחשובים שבהם: תעשיית היהלומים, תעשיית ההיי-טק והביו-טק, תעשיות כימיות ותעשיות מזון ומשקאות. עם השנים גדל חלקה של התעשייה המתקדמת בתעשייה בדומה לתעשיות במדינות מפותחות בעולם. נלקח מויקיפדיה הגדרות נוספות הקשורות לה:•תעשייה בישראל
-
כלכלת
כל מה שרצית לדעת על כלכלת :כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת בה לממשלה חלק משמעותי, לצד מגזר פרטי מפותח, הכולל תעשיית היי-טק משגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם…