-
חיבור אבוד
כל מה שרצית לדעת על חיבור אבוד:חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה עד ימינו. עדויות לקיומה של היצירה קיימות בזכות אזכורה ביצירות אחרות שכן שרדו, ולעתים שרד רק חלק קטן מהיצירה, והוא מלמד על שאר חלקיה. חיבורים יאבדו מכל מיני סיבות. לפעמים איבדו אותם במשבר או אסון היסטורי…
-
חג
כל מה שרצית לדעת על חג:חג הוא יום המצוין על ידי קבוצה עם מנהגים הייחודיים לו, לרוב יום טוב או יום של שמחה. בכל אחת מהדתות יש חגים משלה, ובנוסף לכך יש בכל מדינה חגים לאומיים, משותפים לאזרחיה בני כל הדתות. בנוסף לחגים שהם ימי שמחה, יש בדתות ובמדינות שונות גם ימי זיכרון ואבל, לציון…
-
קראימית
כל מה שרצית לדעת על קראימית:קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי צאצאי הקראים ממזרח אירופה. שפה זאת נקראה בעברית בפי מחברים קראים שונים בשם "לשון קדר", על שם "ארץ קדר" – היא קרים, בה דוברה שפה זאת. כיום, כמעט ולא נותרו דוברי השפה באופן פעיל.…
-
קטלאנית יהודית
כל מה שרצית לדעת על קטלאנית יהודית:קטלאנית יהודית (Catalànic בשפת המקור) היא שפה יהודית שנוצרה מהשפה הקטלאנית ודובריה היו קהילות יהודיות באיים הבלאריים ובחבלי ולנסיה וקטלוניה שבספרד. השפה דומה לשפה השואדית למרות שלא היה שום קשר בין הקהילה היהודית שדיברה את השואדית לקהילה בקטלוניה. הדמיון נובע מהקרבה בין קטלאנית ואוקסיטנית, שהיא שפת הבסיס של השואדית.…
-
ערבית יהודית
כל מה שרצית לדעת על ערבית יהודית:ערבית יהודית היא קבוצת ניבים של השפה הערבית שדוברו בפי יהודים שחיו בארצות האסלאם דוברות הערבית. מונח זה מתייחס גם לערבית שנכתבה באותיות עבריות בידי יהודים החל בימי הביניים וגם לשפת היום-יום המדוברת. כמו הלאדינו והיידיש, גם קבוצת ניבים זו היא מן השפות היהודיות שהתפתחו בקרב יהודי התפוצות. מימי…
-
תקופת הביניים של העברית
כל מה שרצית לדעת על תקופת הביניים של העברית:תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת במאה השנייה לספירה ובין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו לא שימשה העברית כשפת אם, משום שהיהודים דיברו בשפת המקום שבו נמצאו או באחת מלשונות היהודים, אולם נעשה בה…
-
מגילת איכה
כל מה שרצית לדעת על מגילת איכה:מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמש קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים והגליית תושביה בידי נבוכדנצר השני מלך האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפנה"ס, ונכנסו בהמשך לקאנון ספרי המקרא. שאלת המחבר או שמא המחברים של הקינות שבספר לא נפתרה, אולם מסורות שראשיתן במאות הראשונות לספירה ואולי אף קודם לכן…
-
ימי בין המצרים
כל מה שרצית לדעת על ימי בין המצרים:יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים, לתשעה באב, היום שבו חרב בית המקדש. ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן בית המקדש הראשון והשני, וחלים בהם דיני אבלות ההולכים ומחמירים ככל שקרבים לתשעה באב. בשלוש השבתות של…
-
בית הכנסת העתיק במירון
כל מה שרצית לדעת על בית הכנסת העתיק במירון:בית הכנסת העתיק במירון מצוי על גבעה בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי. הוא נמצא במקום בולט מעל המושב מירון. ייחודו של בית הכנסת הוא באגדה כי אם משקופו ייפול- אות הוא לבואו הקרוב של משיח בן דוד. צבי אילן מייחס את האגדה ליהודים שבקרו במקום בימי…
-
מנגל
כל מה שרצית לדעת על מנגל:מנגל (מערבית: منقل, "מָנְקַל", כירה ניידת) או גריל (ולפי האקדמיה ללשון העברית: מַצְלֶה) הוא מתקן עליו צולים בשר למטרת אכילה. המתקן כולל אסכלה, שהיא רשת מתכת, המונחת מעל מקור חום ישיר. במנגל הקלאסי והפשוט, מקור החום הוא גחלים (לרוב, הכוונה היא לפחמי עץ), לעומת מנגלים מודרניים, הצולים באמצעות חשמל או…