כל מה שרצית לדעת על Rugosa:
Rugosa (קרויה גם Tetracoralla) הוא השם המדעי לסדרה של אלמוגים שנכחדו והיו נפוצים מאוד באוקיינוסים החל מאמצע האורדוביק ועד שלהי הפרם.
כ-75% ממיני ה-Rugosa היו יחידאים והשאר היו מושבתיים.
כמה ממיני האלמוגים היחידאים (כדוגמת הסוגים Caninia, Lophophyllidium, Neozaphrentis, ו-Streptelasma) מכונים לעתים קרובות באנגלית "אלמוגי הקרן" (horn corals) בשל התא הייחודי דמוי הקרן שקירותיו מקומטים (בלטינית rugose, מקור שם הסדרה), בעוד שהפוליפ של האלמוגים המושבתיים היה משושה.
גודלם של אלמוגים יחידאיים הגיע מכמה מילימטרים לרוחב ולאורך ועד לרוחב של כ-14 סנטימטרים ולאורך של קרוב למטר.
עם זאת, כמה מינים של אלמוגים מסדרה זו יכלו לייצר מושבות גדולות (לדוגמה Lithostrotion) שהגיעו לגודל של עד ארבעה מטרים.
לאלמוגים מסדרה זו יש שלד עשוי מקלציט שעובר התאבנות לעתים קרובות.
כמו האלמוגים המודרניים (Scleractinia), חיו אלמוגי ה-Rugosa על קרקעית הים או במסגרת שונית.
אף שאין הוכחה ישירה, משערים כי לאלמוגים אלו מהפליאוזואיקון היו תאים צורבים על מנת ללכוד טרף.
טכנית הם היו טורפים, אבל הטרף שלכדו היה כה קטן שלעתים קרובות מתייחסים אליהם כאל "מיקרו-טורפים" (microcarnivores).
כמו כן לא הוכח האם גם בגופם של אלמוגים אלו, כמו בגופם של אלמוגים מודרניים חיו אצות חד־תאיות הקרויות זואוקסנטלות (zooxanthellae), החיות חיי שיתוף (מוטואליזם) עם האלמוג.
בשלהי הדבון, במהלך גרמה עליית גובה פני הים להכחדה המונית של הסדרות Rugosa ו-tabulata, שבה נעלמו 90% מהמינים שחיו במינים רדודים ו-50% מאלו שחיו במים עמוקים.
הם לא התאוששו לאחר מכן.
בהכחדה ההמונית בגבול הפרם לטריאס נכחדו היתרה למעט כמה סוגים מתת-הסדרה Streptelasmatina.
קווי צמיחה של אלמוגים מופיעים לאורך גופו.
אלמוגי Rugosa הוסיפו שכבת צמיחה חדשה כל יום (קמט נוסף), בדומה לטבעות צמיחה בעצים.
בהשוואה של מספר טבעות הצמיחה בשלד של ה-Rugosa לעומת אלמוגים חיים ניתן אישוש להשערה שמהירות סיבוב כדור הארץ סביב צירו הייתה פעם מהירה יותר.
בדבון נמשכה היממה 22 שעות, ולכן היו במשך שנה 396 ימים.